שמש נ' ישרא מרין יצור מבנים 3000 בע"מ

פסק דין

מבוא:

הנתבעת הינה חברה שעוסקת , בין היתר בהובלה, שיפוץ ואחזקת מבנים- יבילים.

התובע התקשר עימה בחוזה לקבלת שירותים שונים בקשר למבנה יביל שהיה בבעלותו.

תחילתו של תיק זה בתביעה ע"ס 20,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת בגין הוצאות ונזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרה נטענת של ההסכם שנכרת בינו לבין הנתבעת. הנתבעת מצדה הגישה תביעה -שכנגד בה נטענה כי התובע נותר חייב לה סך של 15,800 ₪ בגין החיובים שסוכמו בהסכם.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 3/3/2008 נחתם ביניהם הסכם לפיו תפרק הנתבעת מבנה יביל למגורים בגודל 8 X 10 מ"ר בבעלות התובע (להלן: המבנה) שהיה מצוי במושב בית-יצחק, תוביל את המבנה ממקום הימצאו לאתר אחסון השייך לנתבעת באשדוד, תאחסן אותו באתר שלה ובהמשך תוביל את המבנה למגרש השייך לתובע המצוי ברחוב השחף בחדרה ותרכיב אותו מחדש (להלן: ההסכם). אין גם מחלוקת כי ביום כריתת ההסכם העביר התובע לנציג הנתבעת מר עופר, שיק ע"ס 23,100 ₪ (שמהווים סך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ ) וכי ביום 26/3/2008 שולמו לעופר עוד 20,000 ₪ במזומן.

מטעם התובעת הוגשו תצהיר עדות-ראשית של התובע, חוות-דעת לעניין הנזקים שנטענו בכתב-התביעה ובהמשך אף הובאו ראיות-מפריכות (לאחר שהתרתי הגשתן) שעיקרן טיוטות נוספות להסכמים בין הצדדים שלא צורפו לכתב -התביעה.

מטעם הנתבעת צורף תצהיר עדות ראשית מטעם מר עופר בר-נוי (עופר), שנחקר על תצהירו במהלך ישיבת- ההוכחות והיה עד -הגנה -יחיד מטעם הנתבעת.

טענות התובע

לטענת התובע, בהתאם להסכם בין הצדדים התחייבה הנתבעת לפרק את המבנה, להעביר אותו לאחסון באשדוד למשך כ- 3 חודשים ולאחר מכן להעביר אותו בשנית למגרש של התובע בחדרה ולהרכיבו מחדש. בגין כל השירותים, למעט האחסון, סוכם כי התובע ישלם לנתבעת סך כולל של 40,000 ₪ ועליו מע"מ.

עוד נטען, כי התובע התחייב מראש לשלם לנתבעת סכום נוסף של 8,000 ₪ בגין אחסון המבנה למשך 3 חודשים באתר הנתבעת באשדוד לפי חישוב של 2,200 ₪ ועליו מע"מ בגין כל חודש אחסון.

עוד טוען התובע, כי בסמוך ליום 26/3/2008 פנה אליו עופר ודרש ממנו השלמת יתרת תשלום העלות המוסכמת. ואכן, העביר התובע לידיו באותו יום סך נוסף של 20,000 ₪ במזומן ובתמורה הסכים עופר לוותר על תשלום המע"מ החל על סכום זה.

לגבי תשלום עלות דמי האחסנה, סוכם כי חישוב סופי יערך בסוף תקופת האחסון, כיוון שלא היה ברור בדיוק מתי בפועל תסתיים האחסנה. עוד נטען, כי בשלב מאוחר יותר סוכם בין הצדדים כי התובע יקבל הפחתה בגין תקופת האחסנה וישלם סך של 1,700 ₪ בלבד לכל חודש.

לטענת התובע, בתחילת חודש 8/2008 הוא התקשר לעופר וביקש לתאם עימו מועד להובלת המבנה למגרש בחדרה, אך עופר התנער מההסכם וטען כי העלות המוסכמת איננה כוללת הובלת המבנה מהאתר באשדוד למגרש שלו בחדרה וכי עליו לבצע את ההובלה בעצמו והפנה אותו לקבלן משנה של הנתבעת בשם שמוליק שיבצע את הפירוק וההובלה. לטענתו, מאוחר יותר בסוף חודש 8/2008 הוא ניסה לתאם מועד עם שמוליק לביצוע ההובלה אך זה טען כי יהיה לו זמן פנוי רק לאחר חודש 9/2009 . מאחר שהתובע היה לחוץ לעבור למגרש שלו בשל סיום השכירות שלו, הוא פנה לעופר ודרש ממנו לעמוד בהסכם , אך זה האחרון דרש ממנו לבצע את ההובלה בעצמו ואף הציע לו לשכור שירותיו של מוביל אחר בשם אביב מדינה (להלן: אביב).

עוד נטען, כי בסופו של דבר נאלץ התובע לשכור את שירותיו של אביב להובלת המבנה ובתמורה שילם לו סך של 15,000 ₪ , ששולמו בשיק ע"ס 10,000 ₪ שבגינו הוצאה חשבונית מס ואילו לגבי הסכום הנוסף בסך 5,000 ₪ טען כי הסכום שולם במזומן וכי אין בידיו קבלה או חשבונית בגין התשלום הנוסף.

לטענת התובע, ביום 2/9/2008 התבצעה ההובלה אשר אליה התלווה נציג מטעם הנתבעת בשם נדב. כאשר הגיע המוביל שעליו הונח המבנה למגרש בחדרה, "איים" עליו נדב כי באם לא ישלם את עלות האחסנה באופן מיידי , הוא הונחה על ידי עופר שלא להתיר פירוק המבנה מהמוביל והנחתו בשטח. בלית ברירה ותחת איומים, נאלץ התובע לרשום שיק ע"ס 9,800 ₪ (שמהווים את עלות האחסנה המוסכמת 8,000 ₪ בתוספת מע"מ) ומסר אותו לידי נדב. מאוחר יותר, ניתנה על-ידי התובע הוראת ביטול לשיק ככל שלטענתו הגיע לו להתקזז מול הנתבעת בגין עלות ההובלה ששילם לאביב.

בנוסף, טען התובע לנזקים בסך 5,000 ₪ שנגרמו למבנה במהלך אחסנתו בשטח של הנתבעת, לרבות גניבת צינורות מזגן שהיו מותקנות במבנה (יש לציין כי בהתאם לחוות-הדעת מטעמו מסתכמים הנזקים ב- 9,305 ₪).

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, בהתאם להסכם בין הצדדים התשלום בסך 40,000 ₪ לא כלל את עלות הובלת המבנה מאשדוד לחדרה. התשלום הנוסף ע"ס 8,000 ₪ היה אמור להיות משולם עבור ההובלה ואילו בגין אחסנת הבנה סוכם על תשלום 2,200 ₪ ועליו מע"מ בגין כל חודש אחסנה.

עוד נטען, כי לאחר ביצוע התשלום ע"ס 20,000 ₪ במזומן , נותר התובע חייב לנתבעת סך של 3,100 ₪ בגין המע"מ וכי אין שחר לטענת התובע כי הנתבעת וויתרה על תשלום זה.